×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית מ״אתנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת מקץ} וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל⁠־הַיְאֹֽר׃ (ב) וְהִנֵּ֣ה מִן⁠־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ (ג) וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן⁠־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל⁠־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ (ד) וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃ (ה) וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת׃ (ו) וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃ (ז) וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔יםא הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃ (ח) וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת⁠־כׇּל⁠־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת⁠־כׇּל⁠־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת⁠־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין⁠־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃ (ט) וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת⁠־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת⁠־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃ (י) פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל⁠־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃ (יא) וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ׃ (יב) וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר⁠־ל֔וֹב וַיִּפְתׇּר⁠־לָ֖נוּ אֶת⁠־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃ (יג) וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר⁠־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל⁠־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה׃ (יד) וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן⁠־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל⁠־פַּרְעֹֽה׃ (טו) {שני} וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃ (טז) וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת⁠־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת⁠־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃ (יז) וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל⁠־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ (יח) וְהִנֵּ֣ה מִן⁠־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ (יט) וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע⁠־פָּר֤וֹתג אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא⁠־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ (כ) וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃ (כא) וַתָּבֹ֣אנָה אֶל⁠־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי⁠־בָ֣אוּ אֶל⁠־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ׃ (כב) וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃ (כג) וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם׃ (כד) וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣יםד הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖יםה הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל⁠־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ (כה) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל⁠־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ (כו) שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃ (כז) וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּר֠וֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ו הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ (כח) ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל⁠־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת⁠־פַּרְעֹֽה׃ (כט) הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ל) וְ֠קָ֠מוּ שֶׁ֜בַעז שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כׇּל⁠־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת⁠־הָאָֽרֶץ׃ (לא) וְלֹֽא⁠־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי⁠־כֵ֑ן כִּֽי⁠־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ (לב) וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל⁠־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי⁠־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ (לג) וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣אח פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (לד) יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל⁠־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת⁠־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃ (לה) וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹתט הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ⁠־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד⁠־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃ (לו) וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא⁠־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃ (לז) וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כׇּל⁠־עֲבָדָֽיו׃ (לח) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃ (לט) {שלישי} וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת⁠־כׇּל⁠־זֹ֑את אֵין⁠־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ (מ) אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל⁠־בֵּיתִ֔י וְעַל⁠־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כׇּל⁠־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ (מא) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כׇּל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מב) וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת⁠־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל⁠־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי⁠־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל⁠־צַוָּארֽוֹ׃ (מג) וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר⁠־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כׇּל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מד) וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל⁠־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא⁠־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת⁠־יָד֛וֹ וְאֶת⁠־רַגְל֖וֹ בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מה) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם⁠־יוֹסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵ֒חַ֒ וַיִּתֶּן⁠־ל֣וֹ אֶת⁠־אָֽסְנַ֗ת בַּת⁠־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַעייא כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מו) וְיוֹסֵף֙ בֶּן⁠־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעׇמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ⁠־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעֲבֹ֖ריב בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מז) וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃ (מח) וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן⁠־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה⁠־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃ (מט) וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי⁠־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי⁠־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ (נ) וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙יג שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה⁠־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת⁠־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַעידטו כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃ (נא) וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת⁠־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי⁠־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כׇּל⁠־בֵּ֥ית אָבִֽי׃ (נב) וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי⁠־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עׇנְיִֽי׃ (נג) {רביעי} וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (נד) וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכׇל⁠־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ (נה) וַתִּרְעַב֙ כׇּל⁠־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל⁠־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכׇל⁠־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר⁠־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ (נו) וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כׇּל⁠־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (נז) וְכׇל⁠־הָאָ֙רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף כִּֽי⁠־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכׇל⁠־הָאָֽרֶץ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים (חסר דגש באות שי״ן) כמו בעוד מקומות (ראו פסוקים כ״ד, כ״ז)
• הערת דותן
ב וַ֨נְּסַפֶּר⁠־ל֔וֹ =ב ושיטת-א וכמו כן בתאג׳ דפוס ראשון ובדפוסים (וכך אצל ברויאר ומג״ה)
• ל,ל1,ש1=וַנְּ֨סַפֶּר⁠־ל֔וֹ (מקום המתיגה) וכמו כן בתאג׳ חבשוש
• ש,ו=וַנְּסַפֶּר⁠־ל֔וֹ (אין מתיגה)
• דותן תיקן וַנְּסַ֨פֶּר⁠־ל֔וֹ כמנהג-ל
• הערות ברויאר ודותן
ג וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע⁠־פָּר֤וֹת =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (״שבע״ מוקפת) <מונח? אינו כן אלא במקף ומתג בשי״ן במ״ש> וכמו כן בתיגאן
• דפוסים=<וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֣בַע פָּר֤וֹת> (״שבע״ בטעם מונח)
ד הַשִּׁבֳּלִ֣ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים (קמץ באות ה״א וחסר דגש באות שי״ן)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד
ה הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים =ל?,ב,ל1,ש,ק3,ו
• ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים (חסר דגש באות שי״ן?)
• הערת ברויאר
ו הַֽשִּׁבֳּלִים֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙ (חסר דגש באות שי״ן)
• הערות ברויאר (בספק) ודותן (בוודאי והצדק עמו).
ז שֶׁ֜בַע =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (בטעם גרש)
• דפוסים=שֶׁ֨בַע (בטעם קדמא) וכמו כן בתיגאן (!); וכך היה בהקלדה בטעות, כנראה בעקבות BHS, עד שתקנו בגירסה 4.20.
ח יֵרֶ֣א =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש,1,ק3,ו <צֵרי? אינו כן אלא בסגול ונמסר על ה׳>
ט הַטֹּב֔וֹת =ל1,ב,ש,ש1(ההתחלה חסרה אבל מלא וי״ו בסוף),ק3,ו,ה,ש2 ומסורת-ל וטברנית ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו ומלא וי״ו)
• ל!=הַטֹּבֹ֔ת (כתיב חסר וי״ו וחסר וי״ו)
• הערת ברויאר
י פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע =א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,פטרבורג-EVR-II-C-1,פטרבורג-EVR-II-B-80,פטרבורג-EVR-II-B-8,ש2 ומסורת-א(ס),ל <ב מלות בלי מקף? כן ומסר עליו תרתין מלין> וטברניות, וכן בספרי ספרד ואשכנז ובדפוסים.
• בכתבי⁠־היד ל,ש,ש1,ק3,פטרבורגEVR-II-C-1 התיבות צמודות אך בשתי הטעמות, והעיר על כך הרב ברויאר (נוסח המקרא ב״כתר ירושלים״ ומקורותיו במסורה וכתבי היד, עמ׳ 7 הערה 43 [על פסוק נ׳]): ״וראוי לציין עוד: כתבי היד כותבים לפעמים ׳פוטיפרע׳ כתיבה אחת; אך הנקדן תיקן את הכתיב הזה על ידי שהטעמים את התיבה בשני טעמים. ויוצא מכלל זה רק ש כאן [=בפסוק נ׳], שכתב את התיבה וגם הטעמים אותה כתיבה אחת.⁠״ אף בכתי״ו התיבות צמודות ואין בו הטעמה כלל בחלק הראשון.
• ה?=פּֽוֹטִיפֶ֛רַע וכמו כן בתיגאן
יא בספרי תימן: פּֽוֹטִיפֶ֛רַע בתיבה אחת.
יב וַֽיַּעֲבֹ֖ר =ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר (שווא במקום חטף באות עי״ן)
• הערות ברויאר ודותן
יג יֻלַּד֙ =א(ס),ל,ב,ש1,ק3(לאחר תיקון),ו,ה,ש2 ובן⁠־אשר בחילופים <קמץ? אינו כן אלא בפתח ומסר עליו מבחוץ פתח> וכמו כן בתיגאן
• ש,ה=יֻלׇּד֙ (בקמץ) וכך בן⁠־נפתלי בחילופים, וכמו כן מ״ג דפוס ונציה ובדפוסים
יד פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע =ב,ש1,ק3,ו,ה,ש2
• ראו הערה לעיל בפסוק מ״ה
טו בספרי תימן: פּֽוֹטִיפֶ֖רַע בתיבה אחת.
E/ע
הערותNotes
(א) וכאשר חלפו שנתיים שלמות, ראה 1 פרעה כאילו הוא עומד על גדת הנילוס. (ב) והיו שבע פרות שכבר עלו ממנו, יפות מראה2 ושמנות בשר, והן רעו באחו 3. (ג) והיו שבע פרות אחרות שכבר עלו אחריהן מן הנילוס, מכוערות מראה וכחושות בשר, ועמדו לצידן. (ד) ואז אכלו הפרות מכוערות המראה וכחושות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והשמנות, ואז התעורר פרעה. (ה) ואז ישן וראה שנית שהיו שבע שיבולים שכבר צמחו בקנה אחד, מלאות טובות. (ו) והיו שבע שיבולים דקות, מוכות ברוח המזרחית 4, שכבר צמחו אחריהן. (ז) ואז בלעו השיבולים הדקות את שבע השיבולים השמנות והמלאות, ואז התעורר פרעה והנה היה זה חלום. (ח) וכאשר הגיע הבוקר נסערה רוחו, ושלח וקרא לכל חכמי מצרים וכל חכמיה, וסיפר להם את חלומו, ולא היה מי שיפתור אותו עבורו. (ט) דיבר שר המשקים לפני פרעה ואמר: הריני מזכיר היום את חטאי. (י) וזה היה כאשר פרעה קצף על עבדו, ושם את שנינו במשמר בבית ראש נושאי החרבות, אותי ואת שר האופים. (יא) וראינו חלום בלילה אחד, אני והוא, והיה החלום של כל אחד לפי פתרונו. (יב) והיה שם איתנו נער עברי, עבד לראש נושאי החרבות, וסיפרנוהו לו ופתר לנו אותו, פתר לכל אחד לפי חלומו. (יג) וכפי שפתר לנו כך היה - השיב אותי המלך על משרתי ואת ההוא תלה. (יד) שלח פרעה וקרא ליוסף, ומיהרו להביאו מבית הכלא, וגילח את שערו והחליף את בגדיו ונכנס אל פרעה. (טו) אמר לו פרעה: הנה ראיתי חלום ואין לו פותר, וכבר שמעתי עליך שכאשר אתה שומע חלום אתה פותר אותו. (טז) ענה לו יוסף ואמר: בלי ידיעתי, אלוהים יענה את פרעה בשלום. (יז) אז דיבר אליו ואמר לו: ראיתי כאילו אני עומד על גדת הנילוס. (יח) והיו שבע פרות שכבר עלו ממנו, שמנות בשר, יפות צורה,⁠5 ורעו באחו. (יט) והיו שבע פרות אחרות שכבר עלו אחריהן, רזות ומכוערות המראה מאוד וכחושות בשר, לא ראיתי כמותן בכל ארץ מצרים בכיעור. (כ) ואכלו הפרות הכחושות והמכוערות את שבע הפרות הראשונות השמנות. (כא) והן נכנסו אל קרבן ולא ניכר שנכנסו, ומראיהן מכוער כפי שהיה בתחילה, ואז התעוררתי. (כב) ואז ראיתי שהיו שבע שיבולים שכבר צמחו בקנה אחד, מלאות וטובות. (כג) והיו שבע שיבולים צנומות, דקות, מוכות ברוח המזרחית, שכבר צמחו אחריהן. (כד) ובלעו השיבולים הדקות את שבע השיבולים הטובות, ואמרתי זאת לחכמים ולא הגידו לי דבר. (כה) אמר לו יוסף: חלום פרעה אחד הם, את אשר האלוהים יעשה הגידו לפרעה. (כו) שבע הפרות הטובות ושבע השיבולים הטובות הן שבע שנים טובות, זהו חלום אחד. (כז) ושבע הפרות הכחושות והמכוערות העולות אחריהן, ושבע השיבולים הריקות המוכות ברוח המזרחית יהיו שבע שנות רעב. (כח) והוא הדבר אשר אמרתיו לפרעה, את אשר האלוהים יעשה הראה אותו לפרעה. (כט) יבואו אליכם שבע שנים שיהיה בהן שובע רב בכל ארץ מצרים. (ל) ואז יפגשו אתכם,⁠6 שבע שנות רעב אחריהן, ויישכח כל השובע שהיה בארץ מצרים עד שקרוב הרעב לכלות את תושבי הארץ. (לא) ולא יהיה ניכר רושם השובע הזה בארץ מפני הרעב שיבוא אחריו, כי הוא יהיה גדול מאוד. (לב) ואשר לחזרת החלום אל פרעה פעמיים, זה מפני שהדבר מקויים לפני האלוהים והוא ממהר לעשותו. (לג) ועתה יראה פרעה איש מבין וחכם וימנה אותו על ארץ מצרים. (לד) ויתיר לו למנות פקידים על הארץ כדי שיאספו את תבואת ארץ מצרים בשבע שני השבע. (לה) ויאספו את המזון של שנות הטוב הבאות האלה, ויאחסנו את תבואתה תחת יד אנשי פרעה, וישמרו את מזונה בעריה. (לו) יהיה בו לשבע שנות הרעב שיהיו בארץ מצרים, ולא יכרתו תושבי הארץ בהן. (לז) והוטב דברו בעיני פרעה וכל מפקדיו. (לח) ואמר פרעה למפקדיו: האם נמצא כמו זה איש אשר בו רוח דעת מאלוהים. (לט) ואז אמר לו: אחרי שהודיעך אלוהים את כל הדברים האלה, אין מבין וחכם כמוך. (מ) אתה תהיה על ביתי ולפקודתך יציית כל עמי, לא אהיה גדול ממך אלא בכיסא בלבד. (מא) אחר כך אמר לו: ראה, כבר הפקדתי אותך על כל ארץ מצרים. (מב) ואז הסיר פרעה את טבעת חותמו מידו ושם אותה ביד יוסף, והלביש אותו בגדי שש, ושם רביד 7 מזהב בצווארו. (מג) והרכיב אותו על בהמת הרכיבה המשנית שלו, והכריזו לפניו: פַּנו הדרך! 8 ומינה אותו על ארץ מצרים. (מד) אחר כך אמר לו: ואף שאני פרעה, בלי גילוי דעתך לא יושיט אדם 9 את ידו ולא את רגלו בכל ארץ מצרים. (מה) וקרא לו מברר הנסתרות, והשיא לו את אסנת בת פוטיפרע כהן און, ויצא מושל על כל ארץ מצרים. (מו) ויוסף היה בן שלושים שנה כאשר עמד לפני פרעה מלך מצרים, וכאשר יצא מלפניו סייר בכל ארץ מצרים. (מז) אחר כך הצמיחה הארץ בשבע שנות השובע מלוא האסמים. (מח) וקיבץ את שארית מזון שבע השנים שהיו בארץ מצרים ושם אותו בערים, שם את מזון השדות של כל עיר שסביבותיה בתוכה. (מט) וקיבץ יוסף בר כמו חול הים לרוב, עד שחדל מלספרו כי אין לו מספר. (נ) וליוסף נולדו שני בנים לפני כניסת שנת הרעב, ילדה לו אותם אסנת בת פוטיפרע כהן און. (נא) וקרא את שם הבכור מנשה, כי אמר: אלוהים כבר השכיח ממני את כל סבלי ואת מה שהיה ממנו בבית אבי. (נב) וקרא את השני אפרים, כי אמר: אלוהים כבר הפרה אותי בארץ חולשתי. (נג) אחר כך הסתיימו שבע שנות השובע אשר היו בארץ מצרים. (נד) והחלו שבע שני הרעב לבוא כפי שאמר יוסף, והיה רעב בכל הארצות, ובכל ארץ מצרים היה מזון. (נה) וכאשר רעבו אנשי מצרים, צעק העם אל פרעה בעבור המזון, ואמר להם: לכו אל יוסף ואשר יאמר אותו לכם תעשוהו. (נו) וכאשר התפשט הרעב על פני הארץ, פתח יוסף את כל אשר בו וסיפק מזון למצרים, והתחזק הרעב בארץ מצרים. (נז) והרבה מאנשי הארצות באו למצרים לקנות מיוסף כי התחזק הרעב בארצותיהם. פרשת בראשית – מהדורת הרב דוד יוסף והרב ישי רונן, פרקים ו׳–נ׳ – מהדורת הרב יהודה זייבלד על פי כתב יד סנקט פטרבורג EVR II C 1 עם השלמות מכתב יד אוקספורד פוקוק 395–396, באדיבות המהדירים (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 רס״ג תרגם ״חולם״ בפועל ״ראי״ (רأى) שהוא פועל כללי לראייה, היכול לשמש גם לראיית חלום וגם לראייה רגילה. בניגוד ללה״ק שבה יש הבדל בין ״ויחלום״ ל״וירא״, בערבית הפועל הזה משמש לשני המובנים.
2 רס״ג תרגם ״יפות מראה״ – חסנאת אלמנט֗אר, על דרך תרגומו לעיל כט, יז, ועניינו יופי ההופעה (באדם בפנים, ובבע״ח לפי עניינן), ראה הערה שם ולהלן פסוק יח.
3 רס״ג תרגם ״אחו״ - ״קרט״ (قرط), שמשמעו אחו, שדה מרעה או מקום של צמחייה ירוקה.
4 המילה ״קבול״ בערבית מתייחסת לרוח המזרחית.
5 רס״ג תרגם ״יפות תואר״ – ״חסנאת אלחלי״, שהוא יופי הצורה והמראה החיצוני, ראה הערה לעיל כט, יז.
6 רס״ג מתרגם ״קמו״ - יפגשו אתכם, ובניגוד ל״יבואו עליכם״ בפסוק הקודם, בשנות השובע, המתאר את ביאת השנים באופן מופשט, שנות הרעב יפגעו באנשים באופן ישיר ומשמעותי, וזהו לשון ״וקמו״ שבפסוק, שיקומו עליהם.
7 רס״ג תרגם רביד - ״טוקא״ (طوق), שמשמעו ״רביד״ או ״ענק״ - מעין שרשרת או מחרוזת שנענדת על הצוואר.
8 רס״ג תרגם ״אברך״ – אלטריק, שמשמעותו המילולית היא ״הדרך״, ורצהבי, מפירושי רס״ג למקרא, תרגמה: ״פנו דרך!⁠״. וכן נראה מדברי מדה״ח שהביא דברי רס״ג כך: ״אברך״, כמו שאמר רב סעדיה עליו השלום: ״ונודי בין ידיה אלטריק״, כי כך יקראו את הגדולים. אך בנוה שלום כתב שהוא לשון נשיאות וחשיבות, והעתיק ממילון מנג׳ד שכתב: אלטריק - שריף אלקום ואמת׳להם, יקאל הד׳א אלרגל טריקה קומה [-אציל העם והנכבד שבו, נאמר: ׳האיש הזה - הוא אציל עמו׳].
9 לפי נוסח שמואל בן יעקב רס״ג אינו מתרגם ״איש״ אלא ״אדם״ שהוא כינוי המון העם.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×